סרטן השד

מהן העובדות על סרטן השד?

  • סרטן השד הינו הגידול הממאיר הנפוץ ביותר לנשים במדינת ישראל.
  • כ-4400 מקרים של סרטן שד מתגלים בכל שנה.
  • כ-1000 נשים מתות מסרטן השד בכל שנה.
  • סרטן השד יפגע באחת מתוך 7.5 נשים באוכלוסייה יהודית בישראל לאורך החיים.
  • כ-76% מהמקרים יהיו לאחר גיל 50 כ-6% מתחת לגיל 40.
  • לגידולים שיתגלו בשלב ראשוני סיכויי ההחלמה מעל ל- 90%.

סרטן השד

איך נוצר סרטן השד?

  • רוב גידולי סרטן השד מתהווים בתוך צינוריות החלב. כאשר התאים עוברים שינוי הם מתחילים להתחלק בצורה לא תקינה. בתחילה הם ממוקמים בשד ובהמשך יכולים להתקדם לבלוטות הלימפה ולשלוח גרורות לאיברים מרוחקים ובעיקר לעצמות ולכבד.
  • חלק מהגידולים הסרטניים  בשד הם בעלי אופי שקט ואיטיים בהתקדמותם וחלקם גידולים אגרסיביים המתפתחים בחודשים.

מה הם גורמי הסיכון לסרטן השד?

  • מין- הסיכוי לסרטן שד הוא בעיקר לנשים, רק 1/100 מקרים גבר יחלה בסרטן השד.
  • גיל- סיכון לסרטן השד עולה ככל שהגיל עולה.
  • 76% מהמקרים של סרטן השד, הם מעל גיל 50 כאשר הגיל הממוצע לגילוי הוא 61 ביהודיות ו53 בערביות.
  • מוצא –לאשכנזיות יש סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד.
  • סרטן שד אצל קרובת משפחה מדרגה ראשונה מעלה את הסיכון פי שתיים מאוכלוסייה רגילה, למטופלת עם שתי קרובות מדרגה ראשונה- הסיכון משלש עצמו.
  • סיפור אישי של סרטן שד מעלה את הסיכון לגידול נוסף.
  • הקרנה לבית החזה- בעיקר מתחת לגיל 20 ובדרך כלל ללימפומה על שם הודג'קין.
  • נשאיות של גנים לסרטן שד שהשניים העיקריים הם BRCA1/2 אשר הסיכוי ללקות בסרטן שד מגיע עד לכ80% עם סיכון מוגבר לסרטן השחלות.
  • 1:4 אשכנזיות, 1:600 לאוכלוסייה רגילה.
  • נשים עם מחזור ראשון בגיל צעיר ומנופאוזה – הפסקת מחזור בגיל מאוחר כרוכים בעליה קטנה בסיכון, מחזורים מרובים יותר לאורך החיים והפרשה הורמונלית לתקופה ארוכה יותר.
  • השמנת יתר לאחר מנופאוזה כרוכה בכך שהשומן מפריש אסטרוגן וכן עלייה ברמת האינסולין הקשור בעליה בסיכון לסרטנים כולל שד.
  • חוסר פעילות גופנית
  • שתיית אלכוהול
  • עישון

גיליתי גוש בשד, מה עכשיו?                                

יש לפנות לבדיקת כירורג שד להערכת הממצא והשדיים.

בבדיקה זו יוחלט באם יש צורך בהמשך בירור מכוון.

איזה בדיקות מבצעים לאבחון סרטן השד?

  • כירורג שד – בדיקת שד אצל כירורג שד.
  • ממוגרפיה – מכשיר רנטגן הסורק את השד בשני מצבים על מנת לאתר ממצאים חשודים. מומלץ לביצוע באופן קבוע פעם בשנתיים מגיל חמישים  ומעלה, מומלץ כיום לבצע ממוגרפיה תלת ממדית, הבודקת את השד בשלושה מצבים במכשיר הטומוסינטזיס.
  • אולטרה סאונד – מכשיר הסורק בעזרת מתמר שמונח על השד את הממצאים בשד, יכול לאפיין את מראה הממצא, להבחין בין מוצק לנוזל, לאפיין גידול, זיהוי בלוטות חשודות בבתי השחי.
  • MRI שדיים – סורק מגנטי המזהה את מרכיבי השד, חשוב בסוגים מסוימים של סרטן השד, ובזיהוי בקבוצת הנשאיות, עוזר בזיהוי סרטן השד בנשים צעירות.

לאחר עריכת בדיקות הבירור – באם הממצא חשוד מומלץ על ביצוע של ביופסיה-דגימה תחת הרדמה מקומית מהנגע החשוד.

מהם סוגי ביופסיות לאבחון סרטן השד?

  • FNA – FINE NIDDLE ASPIRATION דקירה במחט עדינה באמצעות ביופסיה זו ניתן להוציא מעט חומר ולכן פחות אפקטיבי, עוזר בדגימת נוזל לבדיקה או בשאיבת ציסטה.
  • ביופסיית מחט – TRUCUT – דקירה במחט עבה יותר המשמשת למרבית הביופסיות המבוצעות תחת אולטרה סאונד.
  • ממוטום – ביופסיה תחת ממוגרפיה המבוצעת לממצאים שאינם נראים באולטרה סאונד לרוב הסתיידויות, הביופסיה מאפשרת לקחת יותר חומר לאבחון.
  • ביופסיה תחת M.R.I הדומה לביצוע הממוטום, ומבוצעת לממצאים הנראים רק ב – MRI

הדגימה הנלקחת באמצעות הביופסיה נשלחת למעבדה פתלוגית כדי לברר האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. התשובה הפתולוגית לבדיקות מוכנה בדרך כלל תוך 14-21 ימים ומתארת את הממצא והממאירות של הגידול. יש לפנות עם התשובה לכירורג השד על מנת לפעול בהתאם לפי התוצאות. במידה ובגוש ממצא גידולי יש צורך בהסרתו.

מהם גידולי סרטן השד הנפוצים?

  • DCIS- DUCTAL CARCINOMA IN SITU גידול טרום סרטני שמקורו בצינורות החלב, לרוב מתבטא כהסתיידויות – הצטברות סידן על דופן הצינורות במראה אופייני. ברוב המקרים לא ניתן למישוש ומתגלה בממוגרפיה שגרתית.
  • IDC- INVASIVE DUCTAL CARCINOMA  גידול ממאיר של צינוריות החלב נפוץ בגידולי סרטן השד. אפיונו נקבע לפי דרגת ההתחלקות של התאים לדרגה 1-3, כאשר דרגה 1 מאפיינת גידול עם אופי "עדין" ומתפתח באיטיות, דרגה 2 מאפיינת את מרבית הגידולים, ודרגה 3 מתקדם באופן מהיר יותר.
  • בנוסף לגידולים אלו ישנם אחרים ממשפחות שונות בעלי התנהגות שונה- רגישים לאסטרוגן ER+ שהם לרוב גידולים פחות אלימים, גידולים שרגישים לHER2 ובעלי אופי אלים יותר, אך מושפעים מאד מטיפול ביולוגי וכמותרפי, וגידולים ללא קולטנים לאסטרוגן או לHER2 שהם בעלי אופי אגרסיבי יותר, ומגיבים לטיפולי כמותרפיה
  • ILC – INVASIVE LOBULAR CARCINOMA גידול שד שמקורו באוניות השד, באזור בו מופק החלב לפני שעובר לצינוריות, פחות נפוץ מה  לעתים קשה לזהותו בבדיקות דימות רגילות – ממוגרפיה, US, ולכם יש צורך בבדיקת  MRI. הטיפול בו דומה ל .IDC
  • INFLAMMATORY CARCINOMA – גידול נדיר יחסית של השד בו השד הופך לאדום ועור השד נראה כקליפת התפוז, הגידול מתפשט בצורה מהירה, כאשר אחד התסמינים הוא: דלקת מקומית בשד שאינה מגיבה לטיפול אנטיביוטי. הטיפול  בגידול זה הוא בעיקרו באמצעות כמותרפיה ובהמשך ניתוח.
  • PHYLLOIDES  גידול שד שמקורו ברקמת החיבור של השד, מהווה כ1% מגידולי השד, ובמרבית המקרים אינו ממאיר, יש לו נטייה לגדול במהרה, ולחזור מקומית באם לא נכרת עם שוליים נקיים.

מהם הניתוחים הקיימים לטיפול בסרטן השד?

  • כריתת גוש בשד LUMPECTOMY – ניתוח בו מבוצעת כריתה של גוש בשד עם שימור שאר רקמת השד. מבוצע לרוב למחלה ממוקמת באזור בודד של השד וכאשר גודל הגידול מאפשר שימור שד.
  • כריתת שד MASTECTOMY- ניתוח בו מבוצעת הסרת כל רקמת השד, מבוצע במקרים בהם היחס בין הגוש לשאר השד גבוה, במקרה של שד שבו קיימת חזרה של גידול, מבוצע במקרים בהן המטופלת אינה מעוניינת בשימור שד, ומבוצע כאשר מדובר בכריתת שד מניעתית לנשאיות גנטיות לסרטן שד.
  • כריתת שד עם שימור עור SKIN SPARING MASTECTOMY- מבוצע במקרים אשר יש רצון ויכולת לבצע שחזור מידי לשד, ובמצבים אלו  הניתוח משולב עם שתל סיליקון או מותחן.
  • כריתת שד עם שימור פטמה– NIPPLE SPARING MASTECTOMY – כריתת שד עם שימור עור, פטמה ועטרה.
  • אונקופלסטיקה – ניתוח השד תוך ניוד רקמת השד לאחר הסרת הגידול על מנת לשוות לשד מראה אסתטי.
  • דגימת בלוטת הזקיף SENTINEL LYMPH NODE BIOPSY- ניתוח משולב במקרים של סרטן שד בו לוקחים ביופסיה מבלוטת הזקיף בבית השחי על מנת לזהות באם קיים בהן גידול.
  • דיסקציה אקסילרית AXILLARY DISSECTION – הסרת בלוטות לימפה בבית השחי כאשר ידוע על מעורבות שלהן בגידול.

במרכז רפואי איה מדיקל רופאים כירורגים מומחים מהשורה הראשונה, בעלי ניסיון רב באבחון, טיפול וניתוחים במצבים של סרטן השד, כל זאת באמצעות מכשור רפואי מתקדם אדיבות ויחס אישי.

צרי קשר ונחזור אליך בהקדם