גידול ברחם

כששומעים את המילה גידול ברחם, מרבית נשים תיכנסנה מיד לפאניקה ותחשובנה על הנורא מכל כלומר סרטן ברחם. אך יש לדעת כי מרבית הגידולים ברחם בפרט, או בגוף בכלל הם גידולים שפירים, בלתי ממאירים שאינם מסוכנים וגם לא יתפתחו לסרטן. עם זאת, הגידולים השפירים הם מצבור של תאים שגדל באופן בלתי מבוקר, אך לא שולח שום גרורות לאברים אחרים. גידולים שפירים מופיעים אצל נשים ברחם, בצוואר הרחם, בשחלות, בנרתיק ובפות.  גידולים כאלה יכולים להיות ממקור שריר הרחם ואז ייקראו מיומה, שרירן או פיברומה. אם הגידולים הם ממקור רירית הרחם או הנרתיק הם יקראו פוליפ ברחם. אם המקור שומני – הגידול יקרא לימפומה ועוד. חלק מהגידולים השפירים יתגלו בכל בדיקה שגרתית אצל גניקולוג. למרות שמרבית הגידולים שפירים ובלתי ממאירים.

למה ממליצים רופאים על כריתה של שחלות בריאות

 ההמלצה הכמעט גורפת של כריתת שחלות כאשר יש "הזדמנות", נבעה משתי סיבות. הראשונה כאמור, סיום תפקידן של השחלות אחרי גיל המעבר, והסיבה השנייה והחשובה יותר הסכנה שיתפתח בהן גידול סרטני. ואמנם, סכנה שכזו קיימת ואף בסבירות גבוהה. הסטטיסטיקה מדברת על אפשרות של 1:1500 של התפתחות סרטן השחלה אצל נשים בגיל 50. ככל שעולה גיל האישה כך עולה רמת הסבירות שהיא תפתח סרטן שחלות. בגיל 70 מדובר כבר על יחס של 1:500. כלומר מתוך אחת מתוך 500 נשים תפתח סרטן בשחלות. 

כיצד מאבחנים סרטן בשחלות

סרטן השחלות נחשב לאחד מסוגי הסרטן האלימים והאכזריים. כאשר המחלה מתפתחת כמעט ואין לה כל סימנים מקדימים, האישה שבשחלותיה מתפתח סרטן אינה חשה בשום סימנים, תקופה ארוכה מאד. כאשר כבר מאבחנים אותה, המחלה לרב נמצאת בשלבים מאד מתקדמים. בסרטן השחלות מטפלים בשיטות טיפוליות כימותרפיות חדשניות ומתקדמות, ובשנים האחרונות מצליחים להאריך את תוחלת החיים של חולות בסרטן השחלות ואף מצליחים לשפר את איכות חייהן, אבל לא נרשמת הצלחה להקטין את שיעור התמותה ממחלת סרטן השחלות. 

מדוע יש הסבורים כי מתבצעת כריתה מיותרת  של שחלות

אם קיימת סכנה כל כך גדולה לחלות בסרטן השחלות, מדוע יש רופאים הסבורים כי מתבצעות כריתות שחלות מיותרות. על מנת לענות על שאלה זו יש להבין כי בערך ב-50% כלומר במחצית  מניתוחי  כריתת רחם, מבצעים גם כריתת שחלות. הכריתה מתבצעת כצעד מניעתי, גם אם אין כל  סימני מחלה בשחלות, אלא רק משום שקיימת הזדמנות כי כבר מתבצע ניתוח בטן וניתן לכרות גם את השחלות. אותם רופאים הסבורים כי מתקיימת כריתה מיותרת של שחלות, מתבססים על מחקרים שמוכיחים כי  גם לאחר גיל המעבר השחלה שאמנם סיימה לתפקד כבלוטה מפרישת הורמונים, אך עדיין ממשיכה להפריש הורמונים. אמנם היא לא מייצרת עוד את הורמון המין הנקבי, האסטרוגן, אך היא מפרישה הורמון מין זכרי טסטוסטרון, וההורמון הגברי מסייע בבניית העצם ומאט את תופעת דילול העצם האופיינית לנשים.  

 מי ממליצים על כריתת שחלות ומי ממליצים על השארתן

לעניין כריתת שחלות יש שתי אסכולות רפואיות, גינקולוגים אונקולוגים, שעיסוקם בסרטן אברי מין האישה, נוטים להמליץ על כריתת שחלות מניעתית גם בגיל צעיר ולפני הגיעה של האישה לגיל המעבר, למשל כאשר היא מחליטה כי אינה רוצה ללדת יותר. רופאים אלו ימליצו לרוב על כריתת שחלות גם  כאשר האישה מגיעה לגיל המעבר. מנגד רופאים העוסקים במבנה הפיזיולוגי של נשים, מטפלים במחלות דילול מאסת העצם ובתופעת השברים, ימליצו לחשוב לפני כריתה מזדמנת של השחלות. זאת כיוון שלפי מחקרים לשחלה תפקיד חשוב גם לאחר סיום ייצור הביציות.

בכל מקרה צריך וחשוב לכרות שחלות בפרט וטפולות בכלל  במקרה של סיפור משפחתי של סרטן השחלות וסרטן השד ועם נשאות של מוטצית הגן  BRCA1   ו BRCA2  .ועל כך בפרק אחר.